המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

הליך גילוי מרצון / חנינת מס ("voluntary disclosure")

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : הליך גילוי מרצון כפי שיוסבר להלן :

רקע כללי

הליך שבו נישום, עסק או בעל עסק מגיע מרצונו ומגלה לרשויות המס את זה שהוא העלים מיסים ומבקש לשלם את כל סכום החוב. כולל הפרשי הצמדה וריביות על הזמן שהמס לא שולם. הכוונה היא לפנייה שלא באה בעקבות חקירה, הזמנה לחקירה או בכלל מהלך כל שהוא של רשות המיסים. הרעיון הוא לאסוף מס אמת מהאזרחים. נקבע כי לא יינקטו סנקציות אזרחיות או פליליות נגד אדם שמגיע להחזיר חובות מס מרצונו החופשי, פרט לריבית והצמדה על הכסף שהיה צריך להיות משולם.

הליך"גילוי מרצון"אינו חדש בעולם עבירות המס, ומטרתו היא עידודנישומים, עוסקים, בעלי תפקידים בתאגידים לתקן דיווחים ולדווח נתוני אמת במקום בועברו עבירות על חוקי המסים. באפריל 2005 פרסמהרשותהמסיםנוהל גילוי מרצון, דרכו היא פונה לנישומים ומפרטת את הנהליםוהתנאים להחלתו.
 

תנאים לחסינות מפני הליך פלילי

 

הגילוי יהיה כן, מלא ונאות. החסינות בהליך פלילי, תחול רק לגבי המידע שמסר וסכום המס אותו שילם במסגרת הליך הגילוי מרצון. הסרת המחדל ע"י תשלום המס, תהיה תוך פרק זמן קבוע מראש, לרבות תשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים על ידי כל הגורמים הרלוונטיים לבקשה.

 

סייגים לחסינות זו

 

המטרה של חסינות פלילית היא לאפשר לאנשים וחברות כן להגיע למס הכנסה ולמסור מידע על מיסים שלא שולמו במועדם. הרי זו המטרה הגדולה של מדינת ישראל- להגיע לגביית מיסים מלאה של כלל אזרחי המדינה כולה. ברגע שמגיעים לגבות את מירב הכספים האפשרי בכל שנה מקבלים תקציב מדינה גבוה יותר ויותר כסף לתת למשימות שוטפות וחשובות במדינת ישראל.

אך גם למטרה הזו קיימים סייגים, במקרים מסוימים בכירים ברשות המס רשאים לא לאשר עסקה מול נישום שמדווח על חוסרים בתשלומי המסים שלו. במקרה כזה של סירוב, החומר שהוגש על ידי הנישום לא ישמש נגדו במהלך פלילי יזום על ידי רשות המיסים, אך עדיין יכול בהחלט לשמש בהליך האזרחי.

 

התייחסותו של השופט לוין מסקנה כי הוראות המחייבות מסירת מידע , גוברות על זכות החיסיון מפני הפללה עצמית. אין מקום לשימוש במידע המפליל ללא הסכמתו של הנישום; נראה כי עצם תנאיו של ההליך מהווים פתח להפללה עצמית, שכן בקשות אנונימיות וחסרות ידרשו להשלמות כתנאי לבדיקה ראשונית של בקשת ההליך.

המצב שיכול להיווצר הוא כזה שבו נישומים שבהחלט יכולים לפנות לרשויות המס ולהחזיר למדינה את הכספים שהם חייבים לה, יירתעו וימנעו מלעשות את זה.

 

מה בעצם הנקודה?

הנקודה היא כזו, רשויות המדינה אמורות ליצור מצב שבו יותר משתלם לנישומים להגיע לרשויות המס ולהסגיר את עצמם במילים אחרות מאשר להמשיך להעלים מיסים ולהסתכן בפגיעה גדולה הרבה יותר. במידה וישנו איום בעיני הנישום- שבו אדם הפונה לרשויות גדי להחזיר כסף שהוא חייב, הוא עלול להיקלע לתוך ענישה חמורה יותר. איפה אמור להיות האינטרס של אותו הנישום? האם הוא עדיין יפנה לרשויות המס כדי להחזיר את הכספים שלא שולמו?

 
הרחבת נוהל הליך גילוי מרצון שפרסמה רשות המיסים והעמקתו
 
ההליך של גילוי מרצון דומה ל"חנינת מס" או להליך "היענות מרצון" המתרחשים במדינות ה- OECD.
רשות המסים יזמה באוגוסט 2010, תוכנית חדשה לגביית מיסים מישראלים המחזיקים בכספים בחשבונות בנק בלתי-מדווחים בבנקים בחו"ל. פוטנציאל הגבייה הוא עצום, אך קיימים מכשולים שונים בדרך להצלחת התוכנית.
בהתאם להערכות, ישראלים מחזיקים כספים בחשבונות בנק בחו"ל בהיקף המוערך במאות מיליארדי שקלים. במקרים רבים, רשות המסים בישראל לא יודעת על הכספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל, בעיקר במקלטי מס, ובמדינות השומרות באדיקות על סודיות בנקאית. אותם ישראלים אשר אינם מדווחים על הכנסותיהם סבורים כי לא ניתן יהיה לחשוף אותם, ולכן אין להם כל רצון או תמריץ לדווח על חשבונות הבנק לרשויות.
התוכנית של רשות המסים כוללת שני צעדים מרכזיים: הראשון, הוא מבצע "גילוי מרצון" מיוחד ובו תינתן אפשרות לכל אותם ישראלים להגיע ולדווח על הכספים בתמורה לאי-העמדה לדין פלילי. הצעד השני, והמעניין יותר, הוא חתימה על הסכמים להעברת מידע עם מקלטי מס שונים, במטרה שהאחרונים יעבירו מידע על הישראלים הפועלים באמצעותם.
החלק המעניין ביותר בתוכנית החדשה של רשות המסים הוא הניסיון לחתום על הסכמים עם מקלטי מס להעברת מידע. מדובר במקלטי מס ידועים כמו איי הבתולה הבריטיים, ברמודה, בהאמס ועוד.
מנגנוני החלפת מידע בין מדינות בנושאי מס מעוגנים בדרך כלל באמנות למניעת כפל מס, והם מאפשרים החלפת מידע אודות נישומים בין היתר כדי למנוע השתמטות ממס או הימנעות ממס. רשות המסים אינה מעוניינת בחתימה על אמנות מס עם אותם מקלטי מס, אלא רק בהסכמים להעברת מידע.
הבעיה של רשות המסים היא לשכנע את אותם מקלטי מס לחתום על הסכמים עם מדינת ישראל. אין זה סביר כי מקלטי המס ימהרו לחתום איתנו על ההסכמים. למעשה, גם אם הסכמים כאלה ייחתמו, מידע רב עשוי שלא להגיע לישראל, שכן אין לאותם מקלטי מס כל אינטרס להעביר את המידע מסיבות שונות, כמו אובדן הכנסות ממסים, עלויות מנהלתיות וכד'.
נכון לשנת 2011, רשות המסים בישראל מוגבלת במידע שהיא יכולה להשיג ביחס לכספים המוחזקים על ידי ישראלים בחשבונות בנק בחו"ל. המצב הזה עשוי להשתנות בקרוב, וכדאי להיערך לכך.
במטרה למנוע את החשיפה לדין הפלילי, וכן על מנת להקטין את התשלום לאוצר המדינה, יש לפנות לרשות המסים בהליך הגילוי באמצעות עורך דין מומחה במיסים. בדרך זאת, ניתן לנטרל את החשש מפני העמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן גם להגיע להסדרים מיטיבים ביחס לחבות המס במישור האזרחי, כולל הפחתת ריבית, הצמדה וקנסות.
המשבר הכלכלי העולמי הוביל מדינות רבות, בחסות ארגון ה-OECD, לקרוא תיגר על הסודיות הבנקאית הנהוגה בבנקים במדינות כמו שוויץ ולוקסמבורג וכן בבנקים המצויים במקלטי מס.
ארגון ה-OECD טוען כי חלק ניכר מההון העולמי מצוי בחשבונות בנקים במדינות השומרות באדיקות על הסודיות הבנקאית. הארגון סבור כי רבים מבעלי חשבונות הבנק במדינות אלה אינם מדווחים על החשבונות וכמובן אינם משלמים מס על ההכנסות.
המדינה שמובילה כיום את המאבק בסודיות הבנקאית היא ארצות הברית, אשר עשויה בקרוב לקבל מידע על בעלי חשבונות בנק בשוויץ. מדובר בלקוחות בנק UBS, וייתכן גם לקוחות בנק HSBC.
בנוסף לשני הבנקים הנזכרים, ייתכן וייחשפו ישראלים בעלי חשבונות בבנקים זרים אחרים. בעקבות פרשת "הבנק" של מוני פנאן, החלה חקירה סמויה ברשות המסים, בשיתוף עם רשויות מס זרות, ובמהלכה הם גילו עשרות חשבונות בנק זרים בלתי-מדווחים של תושבי ישראל. חקירת רשות המסים חשפה פרקטיקה בה ישראלים עושים שימוש ב"גורם ביניים" אשר מפקיד עבורם את הכספים בחשבונות בנקים זרים, תמורת עמלה.
ישראלים בעלי חשבונות בבנקים UBS או HSBC מודאגים מאוד בימים אלה. ככל שיהיה לאמריקאים מידע אודות בעלי חשבונות ישראלים, אשר לא דיווחו על הכספים שם ולא שילמו מס כדין בישראל, הם עשויים להעביר את המידע הזה לרשות המסים בישראל.
העברת המידע מתבצעת בהתאם לסעיף 29 לאמנה למניעת כפל מס שבין ישראל לארצות הברית. סעיף זה מאפשר לארצות הברית להעביר מידע בענייני מס לישראל, בין היתר, במטרה למנוע העלמת מס.
בנוסף לארצות הברית, ייתכן שמידע על ישראלים בעלי חשבונות זרים יועבר לרשות המסים בישראל ממדינות שונות באירופה. כך לדוגמא, צרפת הודיעה לאחרונה כי ברשותה מידע בנוגע לאלפי בעלי חשבונות בבנק HSBC.
ככל הנראה, המידע כולל גם חשבונות בנק של ישראלים. ניתן ללמוד זאת ממכתב ששלח בנק HSBCללקוחותיו הישראלים אשר עדכן אותם בפרטי גניבת המידע הבנקאי. במקרה זה, מדינת ישראל עשויה לקבל את המידע הרלוונטי תוך שימוש בסעיף 26 לאמנת המס בין ישראל לצרפת.
 
הרשויות בגרמניה ערכו פשיטה על סניפי CreditSwiss בגרמניה, במסגרת חקירת חשדות כי הבנק סייע ללקוחותיו להעלים מסים. הפשיטה התבצעה לאחר שהרשויות בגרמניה הודיעו כי הם רכשו תקליטור המכיל מידע על לקוחות הבנק.
במקרה זה, עדיין לא ידוע האם ישנם ישראלים בין בעלי החשבונות שנתפסו על ידי הרשויות. במידה ומעורבים ישראלים אשר לא דיווחו על הכספים שם ולא שילמו מס כדין בישראל, ניתן יהיה לקבל מידע אודותם באמצעות שימוש בסעיף 20 לאמנת המס שבין ישראל לגרמניה.
מה שמעניין בפרשת Credit Swiss הוא התקדים שבו רשות מיסים פושטת על סניפים של בנקים זרים לצורך חקירת העלמות מס. פשיטה דומה יכולה להתרחש גם על הבנקים הזרים הפועלים בישראל, על ידי רשות המסים הישראלית. ישראלים המחזיקים כספים בבנקים זרים חייבים להיערך בהקדם על מנת למנוע תקלות בלתי נעימות עם פקידי השומה.
 
דברי סיכום
 
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מציע לפעול באחת משתי הדרכים הבאות :
תכנון מס - אזרחים מישראל שיש להם חשבונות בבנקים זרים אינם צריכים להיות מודאגים אם הם מחזיקים חוות דעת משפטית ביחס להיבטי המיסוי של השקעותיהם. חוות הדעת יכולה לקבוע כי במקרים מסוימים, בהתבסס על תכנון מס, לא תחול חובת דיווח ואף לא מס ישראלי על הרווחים אשר הופקו מחוץ לישראל.
גילוי מרצון - ישראלים בעלי חשבונות בנק זרים שיש להם כספים או רווחים שלא דווחו כדין לרשויות המס, יכולים להגיש בקשה לרשות המסים בהליך הנקרא "גילוי מרצון". בתמורה לגילוי המידע ניתן לקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי, ביטול קנסות וריביות ובנסיבות מסוימות ניתן אף להפחית את חבות המס. גילוי מרצון אינו מתאים לכל אחד, ויש לבחון היטב כל מקרה לגופו.
היתרון בפנייה לרשות המסים במסגרת הליך לגילוי מרצון, הוא באפשרות להלבין את הכספים ולאפשר שימוש חוקי בהם בישראל ובכל מקום אחר בעולם.
 

הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,100
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
189.2
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
164
שכר מינימום לשעה
22.04

תגיות נפוצות